אודות

לאלבום תמונות לחצו כאן.

צילום: בני לוטון

ביקור חייזרים בבית זרע לשנות ה 90.

צילום ועריכה: שרון טריבלסקי

בשנת 2008 החל בקיבוץ תהליך הפרטה, תוך שמירה על ערכי הליבה שלו לערבות הדדית בנושאי בריאות, חינוך, סיעוד ועזרה לבעלי מוגבלויות וחסרי יכולת התפרנסות. כל זאת באמצעות קרנות ייעודיות.

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, כרם, רפת), תעשייה ("ארקל מוצרי פלסטיק" ו"ארקל מערכות סינון"), תיירות ועסקים קטנים. חלקם עובדים גם מחוץ לקיבוץ, ברחבי עמק הירדן, במפעלים, מכללת עמק הירדן, תיירות ועוד.

בשנת 1951 הגיעה לקיבוץ מחלקת הנח"ל הראשונה.

בשנת 1963 הוקם מפעל "ארקל" למוצרי פלסטיק. באותה שנה הגיעה לקיבוץ חברת הנוער האחרונה, "עופרים".

הקיבוץ קלט קבוצות נוער, ששהו בו בדרך כלל עד גיל 18. לכל קבוצה הוקצה דיור וצוות חינוכי-מטפל. הייתה לה מערכת לימודים מסודרת, מותאמת לצרכיה, והיא קבלה את כל מה שקיבלו ילדי הקיבוץ. לכל חניך הייתה גם "משפחה מאמצת". ב-1936, שנתים לאחר האיחוד עם הליטאים, כבר אירח הקיבוץ את קבוצת הנוער הראשונה.

להלן רשימת קבוצות הנוער שעברו קליטה חינוכית בבית זרע:

1936 - קבוצת "נוער א'" מגרמניה.

1938 - קבוצת "נוער ב'". מגרמניה.

1939 - קבוצת נוער ג מאוסטריה, גרמניה צ'כיה.

1946 - קבוצת "אורן". נוער עולה מפולין.

1954 - קבוצת נוער "זוהר". ישראלית.

1963 - חברת נוער "עופרים". ישראלית. זו הייתה חברת הנוער האחרונה בבית זרע.

הקיבוץ המשיך לתרום לחברה הישראלית בפרויקטים של "בית ראשון במולדת" (קליטת העלייה הרוסית) בשנות ה-90 וגרעיני צבר (קליטת נוער יהודי מחוץ לישראל שנה לפני הגיוס) בשנות ה-2000.

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, הופצץ הקיבוץ מהאוויר על ידי הסורים. בהפצצה נהרגה שיינדל כהנא-פרוינד, ממייסדות הקיבוץ, וחבר אחד נפצע. ב-18 במאי כבשו הסורים את צמח, ואז נפלה ההחלטה על פינוי הנשים והילדים לחיפה. הפינוי החפוז התבצע במשאיות. התינוקות והפעוטים הוסעו דרך ואדי פיג'אס (נחל יבנאל). הילדים והנוער הוסעו דרך קבוצת כנרת, תחת הפגזה סורית מצמח, אותה עברו בשלום. בקיבוץ נשארו כ-80 חברים. היו להם 21 רובים, כמה תתי-מקלעים ושני מקלעים. מפקד המקום היה מיכאל צימרמן, חבר הקיבוץ. לא היה כל כוח תגבור נוסף. למשך כמה ימים עברו החברים "לגור" בעמדות, ספגו הפגזות, ובין לבין העמיקו את תעלות הקשר ומתחו גדרות חוטי-תיל בציפייה לטנקים הסורים. אך הסורים ניגפו בשערי דגניה א' ב-21 במאי. בזאת הוכרע הקרב על עמק הירדן, ובית זרע והעמק כולו יצאו מכלל סכנה.

הכפר הערבי עובדייה שכן על תל קדום סמוך לבית זרע. מיד לאחר התבוסה הסורית עזבו תושבי עובדייה את כפרם והלכו אל מעבר לירדן, אל מרגלות הגלעד. יחסיו של הקיבוץ עם תושבי עובדייה היו מתוחים למדי מראשית העלייה על הקרקע. היו התנכלויות שונות מצד תושבי הכפר, בעיקר בשטחי החקלאות, ואף ירי לעבר הקיבוץ. למרות זאת, כאשר הבחינו בבית זרע כי שיירה של תושבים עוזבת את הכפר, יצאו אליה כמה מחברי הקיבוץ וניסו לשכנע את ההולכים להישאר. ללא הועיל, כמובן.

בית זרע הוא הקיבוץ הרביעי שהוקם בעמק הירדן לאחר דגניה א', קבוצת כנרת ודגניה ב'. המייסדים היו חברי תנועת "בלאו וייס" מגרמניה. הגרעין המייסד הוקם בשנת 1919 בכפר מרקנהוף בגרמניה, שם עברו חברי הקבוצה הכשרה חקלאית, ולכן כונו "קבוצת מרקנהוף".

בשנת 1921 עלו לארץ שבעה מהחברים, ראשוני העלייה החלוצית מגרמניה, והתיישבו כקבוצה חקלאית קטנה בעין גנים. שנתיים אחר כך, עברו 11 חברי הקבוצה לרובע-אל-נצרא בסמוך לעפולה. בשנת 1924 עברו חברי הקבוצה לעמק הירדן, בו עברו ממקום למקום עד שבשנת 1926 התיישבו בחושות באום ג'וני. המקום נקרא במשך תקופה מסוימת דגניה ג' למרות שנועד לחניה זמנית עד לעליה למקום הקבע. ביולי 1927 התמוטטו החושות ברעידת אדמה וחברי הקבוצה נאלצו להקדים את עלייתם המתוכננת על הקרקע. ב-20 בספטמבר 1927, עברו 34 חברי הקבוצה למקום המיועד ובנובמבר אותה שנה, החלו בבנית הבית הראשון.

המקום עצמו עבר כמה גלגולי שם. בתחילה נקרא כְּפַר גּוּן, אחר כך הוסב לכפר נָתָן, על שם נתן לסקי, עסקן ציוני מבריטניה, וקבוצת המייסדים "נתנה" לו את השם הנוכחי. הביטוי "בית זרע" היה נפוץ בתקופת המשנה ואחריה, וציין מידת קרקע הדרושה לזריעה. בעיקר ידועה האימרה "כאן בית נטע כאן בית זרע" (כאן מידת קרקע מתאימה לנטיעה וכאן מידת קרקע מתאימה לזריעה). חברי קבוצת מרקנהוף לא הכירו את המקורות. הם בחרו ליישובם העתידי בארץ את השם "בית זרע" כי מצא חן בעיניהם, וייצג את שאיפתם לבית ויבול. אבל בבואם לארץ נתקלו בהתנגדות הגופים המיישבים כלפי השם. למזלם התערבו בעניין חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון, שתמכו בשם "בית זרע", והציגו את הופעתו במקורות. בהשפעתם התקבל השם ונקבע סופית.

בשנת 1928 ניטע מטע הבננות הראשון. בשנת 1930 ניטע הפרדס הראשון, והקיבוץ הצטרף לתנועת "הקיבוץ הארצי"

בשנת 1934 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של 65 מחברי "קיבוץ ליטא א'" מווילנה, ממייסדי תנועת השומר הצעיר בליטא ומראשוני בוגריו. בשנה שלאחר מכן, הוקמה במקום מאפייה ושנתיים אחר כך, החל לפעול ענף הצאן.

בשנת 1936 הגיעה לקיבוץ חברת נוער ראשונה: "נוער א' מגרמניה".

בשנת 1941 הצטרף גרעין השלמה נוסף של "השומר הצעיר" מווילנה, שכונה "ליטא ב'". לגרעין זה, שמנה 80 חברים, הייתה השפעה רבה על אופיו של הקיבוץ ותרומה חשובה לחיזוקו.

בשנת 1943 הוקם מכון הקירור, נחפרו בריכות הדגים והוקם ענף המדגה.

בשנת 1946 הצטרפה לקיבוץ הקבוצה הראשונה מבני הקיבוץ, קבוצת "אשל", שסיימה את לימודיה במוסד משמר העמק. איתה הגיעה קבוצת בוגרים נוספת מאותו מוסד: קבוצת "אורן", נוער עולה מפולין.